החלטה בתיק ע"א 3110-12-10

1.         בקשה לביטול פסק דין שניתן בערעור זה ביום 18.1.2011, לאחר שהמערער לא התיצב לדיון.

2.         זו השתלשלות הענינים שהובילה למתן פסק הדין:

ביום 2.12.2010 הגיש המבקש ערעור על פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת (בדימ') ש' רפאלי בת"א (שלום פ"ת) 6576-04 ביום 12.9.10.

            כבר ביום הגשת הערעור ניתנה החלטת כב' השופט ש' מנהיים, שקבע מועדים להגשת עיקרי טיעון ותיקי מוצגים, ואת מועד הדיון בערעור קבע ליום 18.1.2011.

            המבקש לא הפקיד את הערבות, לא הגיש עיקרי טיעון וביום המיועד לא התייצב לדיון.

            בקשת המשיב לדחות את הערעור לפי תקנות 431 ו- 446(ד) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 - התקבלה, והושתו על המבקש הוצאות בסכום של 5,000 ש"ח.

3.         המבקש עותר לביטול פסק הדין מחובת הצדק. ב"כ המבקש טוען כי החלטת השופט מנהיים נשלחה לכתובתו הקודמת, ברחוב נורדאו 13 פתח תקווה, בעוד שעל הודעת הערעור כתב במפורש את כתובתו החדשה: רוטשילד 151 פתח תקוה. משום כך לא קבל את ההחלטה, ולא ידע אודות הדיון או ההוראות האחרות שבה.

רק ביום 16.1.2012 נודע לב"כ המבקש דבר מתן פסק הדין.

המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי לא נפל פגם במתן פסק הדין, וכי על המערער מוטלת חובה לברר מה אירע בערעור שהגיש, ולא יתכן שבמשך תקופה של שנה וחודשיים לא נקט המבקש בכל פעולה לבירור ההליך וגובה הערובה שנקבע. כן נטען, כי אין בבקשה כל התייחסות לסיכויי הערעור.

4.         מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, ולפיכך ניתן לביטול, כמאמר תקנה 201 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. מסירה כדין היא במען שנמסר על ידי בעל דין (תקנה 480 בתקנות סדר-הדין האזרחי; רע"א 5059/10 אלום גולד בע"מ נ' דור, פס' 8-9 (פורסם בנבו, 10.8.2010)). גם ההיפך נכון: אין לראות במסירת כתבי דין בכתובת שאינה נכונה משום מסירה כדין.

5.         ואולם, בזאת לא תמו טעוני הצדדים:

            ב"כ המשיב טוען כי המבקש לא עמד בחובה לברר מה עלה בגורל הודעת הערעור שהגיש. רק כחלוף 14 חדשים מצא לנכון לפנות למזכירות בית המשפט בענין.

            ב"כ המשיב מלין כי המבקש התנהג באופן דומה גם בבית משפט קמא, כאשר עשה דין לעצמו ולא התיצב לישיבת הוכחות שזומן אליה כדין, ואף חויב בשל כך בתשלום הוצאות.

            תשובת ב"כ המבקש לכך נוגעת להליכי הקמת בית המשפט המחוזי מרכז. לטענתו סבר כי קשיי תחילת הדרך הם שגרמו להתארכות הדיון בערעור שהגיש. דא עקא, שהערעור הוגש ביום 2.12.2010, כחלוף יותר משלוש שנים מהקמת בית המשפט (בתחילת ספטמבר 2007), וקשה היה להניח בשלב זה כי הדיונים בו מתארכים מעבר למקובל.

6.         ביטול פסק דין יכול להיות מחובת הצדק או על פי שיקול דעת של בית המשפט. פסק דין יבוטל מחובת הצדק כאשר נתגלה פגם בהליך, כגון אי המצאה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 372 ואילך; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, פס' 4 (לא פורסם, 29.10.2000)). בנוכחות פגם כזה יבוטל פסק הדין גם ללא עיון בתוכנו של ההליך.

            התנהגותו של המבקש שלא טרח לברר את גורל ערעורו אינה פוגמת בכלל של ביטול מחובת הצדק, אך תקבל ביטוי בפסיקת הוצאות.

7.         המבקש עצמו פגע בשמיעת ההליך כהלכה משאיבד ענין בערעור שהגיש, ולא טרח לברר את גורלו או מועד קביעתו. ההסבר שנתן להתנהגותו זו - קלוש. עם זאת, האחור בבירור אינו משנה מסיווג הבקשה כבקשה לביטול מחובת הצדק (השוו: רעא 8861/10 דאוד שיבאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 14.4.2011)).

8.         לאור האמור אני מקבלת את הבקשה, ומבטלת את פסק הדין שניתן ביום 18.1.2011.

כאמור לעיל, על המבקש לשאת בהוצאות המשיב בגין בקשה זו, ואני מעמידה אותן על סכום של 5,000 ש"ח.